ירושלים היא עיר של תפילה, היסטוריה ותרבות. אך כאשר אלפי אוהדים לבושים בצהוב, באדום או בכחול שרים יחד ביציעים, העיר מגלה פנים אחרות לגמרי – מלאות תשוקה, התרגשות ואנרגיה. בלב שכונת מלחה ניצב אצטדיון טדי, לא רק מגרש כדורגל, אלא אחד מסמליה המודרניים של ירושלים.
האצטדיון נקרא על שמו של ראש העיר האגדי טדי קולק, האיש שהקדיש כמעט שלושה עשורים לפיתוח ירושלים. קולק האמין שעיר בירה אינה יכולה להתקיים רק בזכות עברה המפואר – עליה להעניק לתושביה גם תרבות, אמנות וספורט ברמה הגבוהה ביותר. חזונו הוא שהוביל להקמת האצטדיון, שהפך לאחד הפרויקטים החשובים ביותר של ירושלים החדשה.
בניית האצטדיון החלה בשנת 1990, ובשנת 1991 נפתחו שעריו לראשונה. בתחילת דרכו היו בו שתי יציעות בלבד וכ־13 אלף מושבים, אך כבר אז היה ברור שמדובר בתחילתו של פרויקט גדול. עם השנים נוספו היציע הצפוני והדרומי, נערכו שיפוצים מקיפים, הותקנו מערכות תאורה וקול מתקדמות, והקיבולת גדלה ליותר מ־31 אלף מקומות ישיבה – מה שהפך את טדי לאצטדיון הכדורגל הגדול בישראל.
עיצובו של האצטדיון משלב פונקציונליות עם אסתטיקה. היציעים התלולים מקרבים את הקהל אל כר הדשא ויוצרים אווירה עוצמתית במיוחד. גם כאשר אינם מלאים לחלוטין, נדמה שכל קריאת עידוד מהדהדת בכל פינה, והקהל הופך לחלק בלתי נפרד מן המשחק.
זהו ביתן של שתי הקבוצות המרכזיות של העיר – בית"ר ירושלים והפועל ירושלים. במשך עשרות שנים אירח האצטדיון את הדרבים הירושלמיים, רגעי השיא של הכדורגל הישראלי ורגעים בלתי נשכחים עבור רבבות אוהדים. כאן נולדו ניצחונות היסטוריים, חגיגות אליפות, אכזבות כואבות וסיפורים שעוברים מדור לדור.
אך טדי אינו שייך רק לירושלים. נבחרת ישראל מארחת בו משחקים בינלאומיים חשובים, ובשנת 2013 אירח האצטדיון את משחקי אליפות אירופה לנבחרות צעירות של אופ"א, כולל משחקי שלב הגמר. האירוע הציג לעולם אצטדיון מודרני העומד בסטנדרטים הגבוהים של הכדורגל האירופי.
עם השנים המשיך האצטדיון להתחדש. נוספו גגות לכל היציעים, מסכי LED ענקיים, מערכת תאורה דינמית, תאי אירוח מפוארים ואף מערכת סולארית מהגדולות מסוגה בישראל, המספקת חלק ניכר מצריכת החשמל של המתחם. בכך הפך טדי לא רק למתקן ספורט מתקדם, אלא גם לדוגמה לשילוב בין חדשנות לטכנולוגיה סביבתית.
סביב האצטדיון התפתחה קריית ספורט שלמה. בסמוך אליו נמצאים פיס ארנה, תחנת הרכבת מלחה, מרכזי קניות, פארקים וגן החיות התנ"כי. האזור כולו הפך לאחד ממוקדי הבילוי הגדולים של ירושלים, ומושך אליו מאות אלפי מבקרים מדי שנה.
אולם מי שנכנס לטדי בערב משחק יודע שהקסם האמיתי אינו בבטון, בפלדה או במסכי הענק. הקסם נמצא ברגע שבו האורות נדלקים, הדשא הירוק נפרש כמו שטיח, והשירה מהיציעים ממלאת את האוויר. במשך תשעים דקות נדמה שכל ירושלים מתאחדת סביב אהבה אחת – המשחק.
אצטדיון טדי הוא הרבה יותר ממגרש כדורגל. הוא סמל לעיר שיודעת לכבד את עברה, אך גם להביט קדימה. בין חומות האבן העתיקות של ירושלים קם מקום שבו נכתבים סיפורים חדשים – סיפורי ניצחון, תקווה, קהילה וגאווה עירונית. בכל משחק מחדש מוכיח טדי כי גם בעיר העתיקה בעולם יש מקום לחלומות מודרניים, וכי לעיתים, הדרך הקצרה ביותר אל לבה של ירושלים עוברת דווקא דרך כר הדשא.
